#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מותר ליקח בשר מטבח ביו&quot;ט?	"אינו יכול לפסוק עמו דמים [ואפי&#x27; בהקפה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)] או אפי&#x27; לומר שיהיה שותף עמו בסלע אלא יחלק עמו לשלישיות או רביעיות כדרך לחלק בעיר בלא פיסוק דמים "	סימן תק סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ידע לאחר יו&quot;ט כמה נטל ממנו?	"איתא בגמ&#x27; דביו&quot;ט יביא עוד בהמה אחרת ויאמר זו כזו ולמחר שמין הנשארת [ונוהגין לטרוח להביא בהמה אחרת רק בבני חבורה שרוצים ליקח בהמה כולה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ומביא)], והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) דאם הקונים סומכים על הטבח א&quot;צ להביא בהמה אחרת, וכן מבואר בא&quot;ר בשם ספר תניא"	סימן תק סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבני אדם שמקפידין זה על זה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) אם הם מקפידין כ&quot;כ עד שצריכים לעשות גורל אסורים ליקח ביחדו [ואפי&#x27; גורל ע&quot;י סכין אם הוא מונח לצד החד או לצד הגב מקרי גורל] (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), ועוד הוסיף המג&quot;א דמבואר לעיל (סי&#x27; שכ&quot;ב) דשכנים המקפידין מותרים לחלוק בלא גורל אבל בני חבורה המקפידין אסורים לחלוק אפי&#x27; בלא גורל"	סימן תק סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר מה שאתה נוטל מחלק הנשאר כיוצא בו אני אתן לך למחר?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) בשם שבלי הלקט דזה אסור דהוי כפיסוק דמים (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) רק יאמר זו כזו ותו לא (ערוה&quot;ש סע&#x27; ב&#x27;)"	סימן תק סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן חלק מבהמה של גוי?	"הרמ&quot;א הביא מהגהות אשר&quot;י דאוסר מפני שאין ישראל רגיל להשתתף עם הגוי ומחזי כמקח וממכר (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;), אכן הלבוש ביאר כוונת ההגהות אשר&quot;י דאסור למכור לגוי חלק מבהמה דלא התירו זה אלא לישראל משום שמחת יו&quot;ט ולא לגוי [חוץ ממסוכנת משום פסידא], ולפי&quot;ז מותר לישראל ליקח חלק מבהמתו של גוי, וכן מבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) בשם ספר תניא, [וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דדייק הכי מלשון המשנה &quot;אדם לחבירו&quot; ולאפוקי גוי, אבל תוס&#x27; בשבת (ק&quot;נ) דחו פירוש זה], ולמעשה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) דיש להחמיר כהרמ&quot;א, ובשעה&quot;צ (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא עוד סניף להחמיר ע&quot;פ המג&quot;א הנ&quot;ל דכתב דבני חבורה המקפידין אהדדי אסורים לחלק אפי&#x27; בלא גורל א&quot;כ גוי בודאי מקפיד, ומיהו כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) דדבר שמקחו ידוע כגון ביצים ואגוזים מותר ליקח חלק מגוי אם אינו מזכיר סכום דמים"	סימן תק סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יש ציורים שאסור לחלק אפי&#x27; בלא פיסוק דמים?"	"מגמ&#x27; ביצה משמע דמותר לחלק בכל אופן בלא פיסוק דמים, אבל הרשב&quot;א בעבודת הקודש הביא מירושלמי להחמיר שחמשה לא יהיו נמנין על בהמה אפי&#x27; בלא פיסוק דמים דהוי כמעשה חול אלא אם נמנו עליו מבעוד יום אז יכול להוסיף עוד אחרים, וכן ראינו זה בבבלי (שבת קמ&quot;ח ע&quot;ב) לפי חד גירסא [וע&quot;ע בתוס&#x27; שם דמוחק גרסא זו מחמת הגמ&#x27; בביצה], ולמעשה הפר&quot;ח כתב דמעיקר הדין לא קיי&quot;ל כהרשב&quot;א מ&quot;מ המחמיר תבא עליו ברכה (ביה&quot;ל ד&quot;ה בפיסוק)"	סימן תק סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשקול בשר 1) למכור 2) לבשל בביתו?	"1) אסור דהוי דרך מקח וממכר [אפי&#x27; אם אינה תלויה במקומה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)] 2) הרשב&quot;א הביא מירושלמי דמותר, אבל הטור הקשה עליו ממדידת קמח דמשמע דאסור בביתו [דמותר רק כדי להפריש חלה בעין יפה], והב&quot;י הביא ממהר&quot;י אבוהב דרצה ליישב הרשב&quot;א דקמח אסור דהיה אפשר מאתמול משא&quot;כ בשר, והב&quot;י משיג עליו, ולמעשה המחבר סותם להחמיר אפי&#x27; לבשל בביתו, והביה&quot;ל (ד&quot;ה בביתו) הביא סתירה ברשב&quot;א גופה, דבחידושים משמע דמוכיח מקמח להקל אבל בעבודת הקודש מחמיר, והא&quot;ר רצה להביא ראיה להחמיר מהא דאסור ליתנו בכף לשמרו, אלא דחה הביה&quot;ל דכף לשמרו חמיר טפי ששוקל לזמן מרובה, והביה&quot;ל מסיים וצ&quot;ע, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ח&#x27;) הכריע שאין לגעור במתירין אבל צריך להורות איסור"	סימן תק סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשקול 1) כנגד כלי 2) אם אינו מדקדק במשקל 3) מנה כנגד מנה?	"1) אסור אע&quot;פ שאינו יודע משקל של הכלי אלא ישקל אותו למחר מ&quot;מ אסור דהוי עובדא דחול [דלא כעולת שבת דמקיל] (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דאסור דאינו דומה למדידה דמותר כשאינו מדקדק דהתם רק נראה כשופך בכלי משא&quot;כ במשקל אפי&#x27; כשאינו מדקדק נראה כשוקל (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) 3) אסור לחלק בשר בדרך מנה כנגד מנה [והעולת שבת מסתפק קצת בזה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב)] [ומבואר בגמ&#x27; דזה פשוט טפי לאסור ממי שהניח בכף לשמרו מעכברים, וצ&quot;ב לשון המחבר &quot;ואפילו&quot; (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואפילו)]"	סימן תק סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתנו בכף מאזנים לשמרו מן העכברים?	"איתא בגמ&#x27; דאסור ודוקא בדתלי בתריטא דהיינו בטבעת שתולין בו, ודוקא אם יש משקולת בכף שניה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [ובאמת יש סתירה ברמב&quot;ם בין הפיה&quot;מ ויד החזקה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;)], ומשמע מהמחבר דדוקא אם הוא במקום שרגילין לשקול אבל במקום אחר יש היכר דאינו מכוין לשקול ומותר אבל מהרמב&quot;ם משמע דאסור בכל מקום, וצ&quot;ע (ביה&quot;ל ד&quot;ה במקום) "	סימן תק סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשער משקל הבשר בידו 1) ע&quot;י הדיוט 2) ע&quot;י אומן?	"1) איתא בגמ&#x27; שמותר, ורש&quot;י פי&#x27; אפי&#x27; אם לוקח משקל בידו השני אבל הר&quot;ן פי&#x27; דאינו מותר אלא אם הוא משער בידו אחת, וקיי&quot;ל כהר&quot;ן (ב&quot;ח, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) 2) אסור דהוי כשוקל במאזנים, אבל כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) בשם היש&quot;ש דזהו דוקא למכור אבל לבשל בביתו מותר דיש לצרף שיטת הרשב&quot;א דמקיל אפי&#x27; כשהוא מכוין למכור (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) {ויש לפרש דהוי צירוף שיטת הרשב&quot;א עם שיטת רש&quot;י דמקיל בידו אחד אפי&#x27; באומן}"	סימן תק סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשקול בשר במים ע&quot;י שנתות?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דאסור אפי&#x27; אם אינו מדקדק דמוכח דהוא מכוין למדה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן תק סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בטבח שיודע לחתוך כמשקל ליטרא וכדומה?	מותר לו לחתוך	סימן תק סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לטבח &quot;תן לי ליטרא בשר&quot;?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) שמותר דאינו מכוין למשקל אלא לומר לו כמה צריך וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; שכ&quot;ג סע&#x27; ד&#x27; ברמ&quot;א), אכן המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) מציין למש&quot;כ לעיל (סי&#x27; שכ&quot;ג) דהרבה חולקים על הרמ&quot;א וראוי להחמיר שלא להזכיר שם המשקל ומדה ודמים [והערוה&quot;ש (סע&#x27; ז&#x27;) מחמיר במשקל טפי ממדה]"	סימן תק סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם אינו רוצה לסמוך על השערת הטבח?	"יחתוך ב&#x27; חתיכות שוות ויקח אחד מהם ולאחר יו&quot;ט ישקל השני (ביה&quot;ל ד&quot;ה אסור)"	סימן תק סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשקול לצורך מצוה?	"הכה&quot;ח (סי&#x27; ש&quot;ו ס&quot;ק ס&quot;ג) הביא מפתח הדביר דמקיל אבל מהסס בדבריו מפני כמה טעמים [אבל אינו מפרש הטעמים], למעשה רשז&quot;א (שש&quot;כ פכ&quot;ט הע&#x27; צ&quot;ט והע&#x27; ק&quot;ג, שלחן שלמה יו&quot;ט סי&#x27; ת&quot;ק ס&quot;ק ב&#x27;) ואור לציון (ח&quot;ב פכ&quot;ה אות ב&#x27;) מקילין כפתח הדביר {ויש לפרש דבעצם משקל ומדידה שוין, והא דמחמירים במשקל כשאינו מדקדק היינו מפני שעדיין נראה כאילו הוא שוקל}"	סימן תק סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אין עושין בית יד בבשר?	"1) רש&quot;י פי&#x27; מפני שהוא דרך מקח וממכר&lt;br&gt;2) הר&quot;ח והר&quot;ן פירשו מפני שנראה כעושה כלי {וקשה, דאמרינן לעיל (סי&#x27; שכ&quot;ב סע&#x27; ד&#x27;) דלא שייך עשיית כלי באוכלין, ותי&#x27; ר&quot;י באק דהתם מיירי לקטום מאכלי בהמה ואינו ניכר העשיית הכלי אלא לעולם נראה כאוכל בהמה}&lt;br&gt;3) הרמב&quot;ם משמע מפני שעושה כדרך שהוא עושה בחול"	סימן תק סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חילוק בין עשיית בית יד ע&quot;י ידו או בסכין?	דוקא אסור בסכין אבל בידו מותר דהוי שינוי	סימן תק סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות סימן בתוך הבשר?	"מותר לעשות סימן כגון לחתוך בג&#x27; קרנתא אפי&#x27; ע&quot;י סכין אבל אסור לעשות אותיות וציורים משום איסור כותב (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) [והבאה&quot;ט (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא משבות יעקב (ח&quot;ב סי&#x27; כ&quot;ו) דמתיר לרשום תיבות אלא שיש לשנות אם אפשר, אכן השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&#x27;) השיג עליו דמבואר במאירי ומהרי&quot;ל דאסור לרשום תיבות דאפי&#x27; כתיבה שאינה מתקיים דאסור רק מדרבנן אינו מותר משום אוכל נפש דדוקא מלישה ואילך מותר, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; ש&quot;מ) דמותר לאכול עוגות שיש עליהם כתיבה דיש בה ג&#x27; שבותים, א&#x27; כתב שאינו מתקיים, ב&#x27; על דבר שאינו מתקיים, ג&#x27; מחיקה שלא ע&quot;מ לכתוב]"	סימן תק סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות נקב במצה של אפיקומן כדי לתלותו?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) דמותר לעשות סתם נקב אפי&#x27; בסכין אבל לא יעשה נקב עיגול או משולש כמגן דוד בסכין (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), וביאר השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ט) דלפי רש&quot;י הכל מותר דאינו למקח וממכר, ולפי הר&quot;ח והר&quot;ן אינו נראה ככלי בנקב בעלמא אלא בעיגול ומשולש {ולפי ביאור הנ&quot;ל י&quot;ל דבנקב בעלמא אינו ניכר שהוא כלי משא&quot;כ בעיגול ומשולש ניכר שהוא כלי}, ולפי הרמב&quot;ם ליכא מנהג קבוע לעשות נקבים במצה וא&quot;כ אינו נראה כדרך שהוא עושה בחול {אפי&#x27; בעיגול ומשולש}"	סימן תק סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאפות חלות קלועות ביו&quot;ט?	"מבואר כאן שג&#x27; קרנתא לא מקרי צורה אבל יש לעיין לגבי קלועות, יש אחרונים (באר משה ח&quot;ח סי&#x27; קל&quot;ד, חוט שני יו&quot;ט פי&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;) שמקילין דזה לא מקרי צורה אבל החו&quot;י (מקור חיים סי&#x27; תק&quot;ו) חוכך בזה להחמיר, והוסיף ספר משמרת המועדות (ס&quot;ק ט&#x27;) דאפשר דמטעם זה נוהגין שעושין חלות ליו&quot;ט עגולות כי בזמניהם נהגו לאפות ביו&quot;ט וחששו שלא לעשות צורת קליעה (פסק&quot;ת הע&#x27; 3)"	סימן תק סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מותר לעשות לשערות שעל הראש ורגלים?	"מותר למלוג אותם ברותחין כדי להשיר השער, וכן מהבהבין אותם באור [או ברמץ (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)] דהוי מלאכה לאוכל נפש [ולמ&quot;ד דאפי&#x27; אוכל נפש אינו מותר אם אפשר מאתמול צ&quot;ל דהכא לא היה אפשר מאתמול (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)]"	סימן תק סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדברים האסורים לעשות להם?	"1) אין טופלין אותם בסיד ובחרסית ובאדמה להסיר השיער מפני שנראה כעיבוד [ואצלנו אף בחול אין עושין כן (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&#x27;)]&lt;br&gt;2) אין גוזזין אותם במספרים מפני שנראה כעושה לצורך השיער [והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&#x27;) מסתפק אם מותר לגזוז ע&quot;י סכין, ופשוט דמותר לתולשן בידו]"	סימן תק סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למלוח ביו&quot;ט בשר 1) שהוא רוצה לאכול ולהוציא דמו 2) בשר שרוצה שלא יסריח?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-f445a3844f33c38b4b467689e2412eebe679e3a8.jpg"">"	סימן תק סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצות למלוח שאר הבשר נמי שלא יסריחו?	"מצינו בגמ&#x27; ב&#x27; עצות, שמואל אמר שיכול למלוח כמה חתיכות בבת אחת [וכתב הרא&quot;ש דאע&quot;פ שצריך להפוך כל חתיכה וחתיכה ולמולחה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב), וביאר הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ב) דאפ&quot;ה מותר מפני שהוא המשך אחד, וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;א) דרצה לדייק מרש&quot;י דאינו עושה אלא פעולה אחת], ורב אדא בר אהבה אמר עוד עצה שיכול להערים ולמלוח חתיכה ויאמר עריבה עלי חתיכה זו (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט) [והקשה הר&quot;ן מאי שנא מעירובי תבשילין דלא מתירין בהערמה, ותי&#x27; דהתם פשיעתו גרמא לו דהיה לו לערב מערב יו&quot;ט, ועוד תרצו רש&quot;י ותוס&#x27; (ביצה י&quot;ז ע&quot;ב) דבשר שאני דמדאורייתא אין עיבוד באוכלים], ולהלכה הרי&quot;ף והרא&quot;ש הביאו שניהם, אבל הרמב&quot;ם והטור רק הביאו הא דשמואל, וכ&quot;כ המחבר, אבל הרמ&quot;א (לפי רוב אחרונים) גם ס&quot;ל כרב אדא דיכול להערים ולמלוח כל חתיכה וחתיכה [ויש סוברים דאף המחבר מודה להערמה (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ח)]"	סימן תק סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שייך היתרים אלו ביו&quot;ט שני נמי?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) הביא מתרוה&quot;ד דההיתר להערים הוא דוקא מיו&quot;ט ראשון עד יום שלישי דהוי ב&#x27; ימים אבל מיו&quot;ט שני עד למחר דאינו אלא יום אחד לא יסריח וטוב יותר להבשר שלא ימלוח אותו ולפיכך אסור להערים, והביה&quot;ל (ד&quot;ה אע&quot;פ) כתב דמכמה אחרונים מוכח דלית להו חילוק זה, ולמעשה תלוי בטבע הזמן אם יתקלקל ביום אחד או לא"	סימן תק סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק בין קודם אכילה לאחר אכילה?	"הרמ&quot;א הביא מה&quot;ר שמואל מאוירא דמותר להערים דוקא קודם אכילה ולא אחר אכילה ואפי&#x27; אם דעתו לטעום ממנו דאינו טועם אלא כדי להתיר לו מליחת שאר החתיכות, וה&quot;ה לגבי ההיתר למלוח כל החתיכות בבת אחת זהו דוקא קודם אכילה ולא אחר האכילה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) [דלא כהב&quot;ח דמקיל להערים אפי&#x27; לאחר האכילה (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;), והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ג) מקיל כהב&quot;ח]"	סימן תק סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה אפשר למלוח מערב יו&quot;ט?	"הרבה אחרונים מקילים בין להערים בין למלוח בבת אחת אפי&#x27; כשהיה אפשר מאתמול, והב&quot;ח מחמיר שלא להערים [דמרש&quot;י משמע דההיתר להערים הוי דהתירו סופן משום תחילתן שלא ימנע מלשחוט], והא&quot;ר מחמיר עוד שלא למלוח בבת אחת (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;א)"	סימן תק סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הקולה כשיודע בודאי שיסריח?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) דאז מותר להערים למלוח [וכ&quot;ש למלוח בבת אחת] אפי&#x27; לאחר האכילה וכמ&quot;ש במסוכנת (לעיל סי&#x27; תצ&quot;ח סע&#x27; ו&#x27;), ודוקא אם נשחטה ביו&quot;ט ולא מערב יו&quot;ט דהתירו דוקא כדי שלא ימנע על להבא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)"	סימן תק סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדגים?	"הב&quot;י ומג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) הביאו תרוה&quot;ד דיש מיני דגים שיתקלקלו אם מולחם קודם יו&quot;ט ואז פשוט דמותר למולחם ביו&quot;ט, אבל יש מינים שהם משובחים אם מולחם קודם יו&quot;ט ולאלו אסור למלוח אם היה אפשר מאתמול אבל אם לא היה לו פנאי מאתמול מותר למולחם לצורך אכילה או אפי&#x27; שלא לצורך אכילה מותר במקום הפסד גדול כמ&quot;ש במסוכנת (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ג)"	סימן תק סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנקר בהמה ביו&quot;ט?	"בודאי מותר כשנשחט ביו&quot;ט, ואם נשחט מערב יו&quot;ט הרבה מקילין לנקר דאינו נחשב כמעשה בורר [וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) דהוי מין אחד אלא שאסורא הוא דרביע עליו, ומ&quot;מ משמע ממג&quot;א לעיל (סי&#x27; תס&quot;ו ס&quot;ק ח&#x27;) דעדיין יש בו בורר מדרבנן], אבל התרוה&quot;ד ס&quot;ל דהוי מלאכה גמורה דהיה אפשר מאתמול ולפיכך צריך לעשות שינוי (כמ&quot;ש לעיל סי&#x27; תצ&quot;ה סע&#x27; א&#x27;). להלכה, המחבר כתב דנוהגין להקל אבל הרמ&quot;א כתב דטוב לשנות כהתרוה&quot;ד דהיינו ע&quot;י קופיץ או קרדום [אבל במליחה א&quot;צ לשנות דמלח מפיג טעם הבשר משא&quot;כ ניקור (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)], וכתב הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ג) דאנו אין נוהגין לנקר ביו&quot;ט"	סימן תק סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו יכול לעשות שינוי?	"מרמ&quot;א משמע דהוא רק &quot;טוב&quot; אבל אם א&quot;א לשנות מותר בלא שינוי, וביאר הפר&quot;ח משום דס&quot;ל דאינו ממש מלאכה אלא הוא טרחא בעלמא, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא מיש&quot;ש דהאחוריים א&quot;א לעשות שינוי ואם היה אפשר מאתמול אסור לנקרו ביו&quot;ט, וביאר המחה&quot;ש דהיש&quot;ש חולק על הרמ&quot;א, אכן הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) ס&quot;ל דאפי&#x27; היש&quot;ש מודה דמותר כשא&quot;א לעשות שינוי, והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) כתב עוד טעם להחמיר שלא לנקר האחוריים והיינו מפני שיש בו טורח רב, ולפיכך כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ט) דלכתחילה לא ינקר האחוריים ביו&quot;ט אבל במקום הדחק יש להקל לצורך יו&quot;ט"	סימן תק סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנקר לצורך מחר?	"אפי&#x27; אם אינו בורר מ&quot;מ הוא טורח לצורך מחר ואסור, אבל יש עצה אם נשחט היום להערים בכל חתיכה וחתיכה [קודם אכילה (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ו)], אבל אם נשחט מערב יו&quot;ט והיה אפשר מאתמול אינו מותר אלא לנקר מה שהוא צורך היום ולא להערים דניקור אינו מפיג טעם כלל [ואע&quot;פ שיש מקילין בזה לגבי מליחה היינו משום דאותה חתיכה שהוא רוצה לאכול היום יש בו הפגת טעם (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ז)] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)"	סימן תק סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להדיח הבשר ביום שלישי שלו 1) בבשר מנוקר 2) בבשר שאינו מנוקר?	"1) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) כיון דאפשר לבשלו היום מותר להדיחו ואע&quot;פ שהוא מטריח לצורך חול מ&quot;מ אין זה טרחא כ&quot;כ אלא ששופך עליו מים [ומ&quot;מ טוב יותר לאכול ממנה, ועדיף טפי לעשותו ביו&quot;ט שני ולא ביו&quot;ט ראשון, וגם עדיף למלאות המים קודם יו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;א)], ולאפוקי שבת דא&quot;א לבשלו בשבת צריך לכתחילה להדיחו ע&quot;י גוי אבל אם א&quot;א יש להקל אפי&#x27; ע&quot;י ישראל (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) {ומכאן מבואר דמותר לשפוך מים על כלים מלוכלכים בשבת, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; שכ&quot;ג סע&#x27; ו&#x27;} 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) כיון דאינו יכול לנקרו מה שאינו לצורך היום [אפי&#x27; ע&quot;י הערמה] אינו ראוי לאכילה ואינו יכול להדיחו [אבל פשוט דמותר להדיח ולנקר מה שהוא רוצה לאכול ביו&quot;ט (ביה&quot;ל ד&quot;ה וטוב)], אכן כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ט) דלפי האחרונים המקילים בשבת ה&quot;נ יש להקל [דלפי המג&quot;א דוקא בשר עוף חזי לאומצא אבל לשאר אחרונים אפי&#x27; בשר בהמה חזי לאומצא (ביה&quot;ל ד&quot;ה וטוב), ולמעשה בזמנינו אפי&#x27; בשר עוף הוי מוקצה (ערוה&quot;ש סי&#x27; ש&quot;ח סע&#x27; נ&quot;ח, אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; כ&quot;ב אות ט&#x27;)] {וצ&quot;ב למה זה תלוי במח&#x27; האחרונים אי חזי לאומצא הרי ביו&quot;ט אפשר לבשל הבשר (ר&quot;י באק)}, ומ&quot;מ עדיף להדיחו ע&quot;י גוי או לרחוץ ידיו עליו עד שיהיה הבשר שרוי במים"	סימן תק סעיף ו		
